במאמר שפורסם בגיליון החודש של כתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית, ממליץ רופא בכיר לרופאים צעירים במחלקת ילודים בבית החולים בילינסון, להתאמן על גופות תינוקות שזה עתה נפטרו, גם ללא צורך בהסכמת ההורים.

על המאמר ב"הרפואה" חתומים פרופ' שאול דולברג, רופא בכיר במחלקת ילודים ב"בילינסון" שהוא גם מרצה בחוג לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר יחיאל בר אילן מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן.

במאמרם טוענים השניים כי סטודנטים לרפואה ורופאים בתחילת דרכם אינם מנוסים מספיק בביצוע החדרות צינור הנשמה לתינוקות ולפגים, בעיקר משום שבשנים האחרונות מתבצעת הפרוצדורה כמעט רק במהלך החייאות, ועל כן הרופאים בתחילת דרכם אינם מתאמנים דיים על תינוקות חיים. דיווח ראשון על כך פורסם היום (א') ב-Ynet.

"לנוכח הירידה החדה באפשרויות הקליניות ללמד ולהתנסות בפעולה מצילת חיים זו, עולה הרושם של ירידה ביכולות של הצוות הרפואי והפחתה משמעותית ביכולת ללמד את הרופאים המתמחים את צנרור הקנה", נכתב במאמר.

המחברים מוסיפים: "השימוש בגופות של תינוקות שזה עתה נפטרו הוא פתרון ראוי בנסיבות, גם כשאין הסכמה של משפחת התינוק. טענה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שבמהלך החייאה אמיתי, מקובל שמתמחה יבצע צנרור קנה תחת השגחה של רופא מנוסה יותר, גם ללא קבלת הסכמה מדעת של המשפחה".

המחברים מסרו כי ערכו סקר טלפוני בקרב רופאים בכירים ב-23 מתוך 24 מחלקות הילודים והפגים בישראל, ממנו עלה כי ברוב המחלקות לא מתאמנים הרופאים על גופות תינוקות שזה עתה נפטרו, ללא אישור ההורים. בחלק מהמחלקות הבהירו מנהלי המחלקות כי הם חשים אי נוחות לבקש מההורים במצב הרגיש שלאחר פטירת התינוק, להתאמן בפרוצדורות רפואיות על גופת התינוק המנוח.

"בחלק מהשיחות (שקיימו המחברים עם מנהלי המחלקות) עלה גם החשש מזליגת המידע לעיתונות או לרשתות החברתיות, שעלול לפגוע במעמד של המחלקה ושל בית החולים. בשתי מחלקות הודה הצוות הרפואי כי במקרים נדירים אכן מתאמנים הרופאים על גופת התינוק, ללא הסכמת ההורים.

מחברי המאמר ציינו כי הם בעד אימון על גופות טריות, גם ללא הסכמה מדעת של ההורים ואף ממליצים כי משרד הבריאות יסדיר את הסוגיה כך שניתן יהיה להתאמן על גופות התינוקות ללא הסכמת המשפחה.

"ההורים הצפויים להתנגד לנוהל האימון לאחר פטירת יקירם היו תומכים בו אם תינוקם-שלהם היה מועמד אפשרי להחייאה. נראה לנו שהמדיניות המוסרית הראויה כברירת מחדל היא רשות לאימון על גופות".

פרופ' אבינועם רכס, לשעבר יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית וכיום יו"ר בתי הדין שלה, מסר את תגובתו לדיווח: "הצורך לאפשר לרופאים להתאמן הוא אמיתי אך תינוק שנפטר איננו רכוש הרופא. מהלך כזה לא מכבד את התינוק שהלך לעולמו ולא את הוריו, ורופא אינו יכול לעשות שום שימוש בגופת תינוק או חולה שנפטר, ללא אישור המשפחה.

"רופא המבקש לאפשר לסטודנטים או למתמחים להתאמן חייב לגייס את הרגישות המירבית ולבקש את אישור ההורים. הורים יבינו את הנחיצות וסביר שישתפו פעולה. אלא שתנאי בל יעבור הוא: יש לבקש הסכמה. לא יעלה על הדעת, על פי שום אמת מידה מוסרית, לבצע פעולות רפואיות בגופת נפטר ללא הסכמה".

בדיווח מצוין כי ביצוע פעולות בקטין ללא הסכמת הוריו אסור על פי החוק בישראל, פרט למקרים של הצלת חיים שבהם לא ניתן לקבל את אישור ההורים או האפוטרופוס.

בית החולים "בילינסון" מסר בתגובה: "המאמר מביע דעה אישית בלבד של הכותב, אינו בידיעת הנהלת בית החולים, איננו משקף את תפישת בית החולים ואיננו מקובל על בית החולים. כתיבת המאמר לא תואמה עם אף גורם בבית החולים. לא בוצע ולא יבוצע ב'בילינסון' לימוד מהסוג הזה. בעקבות המאמר הרופא יוזמן לדיון בוועדת האתיקה של בית החולים".

בית החולים "בילינסון" מסר בתגובה: "המאמר מביע דעה אישית בלבד של הכותב, אינו בידיעת הנהלת בית החולים, איננו משקף את תפישת בית החולים ואיננו מקובל על בית החולים. כתיבת המאמר לא תואמה עם אף גורם בבית החולים. לא בוצע ולא יבוצע ב'בילינסון' לימוד מהסוג הזה. בעקבות המאמר הרופא יוזמן לדיון בוועדת האתיקה של בית החולים".

לבקשת "דוקטורס אונלי", מסר העורך הראשי של "הרפואה", פרופ' יהודה שינפלד, את התגובה הבאה: "המאמר עבר ביקורת עמיתים. מטרת העיתון היא לאפשר ביטוי לדעות ולעמדות שונות, גם כשהן נראות מחוץ לקונצנזוס. 'הרפואה' פתוח לדיון. הנושא עצמו ראוי להידון בפורומים שונים של רופאים כולל בוועדות אתיקה. דיון בנושא זה, אם ייערך, מזכיר לי את הדיונים שליוו בשעתו את סוגיית הניתוחים שלאחר המוות למטרות לימודיות – והוא איננו פסול מלכתחילה".