מתן אדרנלין

זמן עד מתן אדרנלין ושרידות לאחר דום לב בילדים המאושפזים בבתי חולים

מחקר מצא, כי עיכוב במתן המנה ראשונה של אדרנלין קשורה בירידה בשרידות עד לשחרור מבית החולים, לירידה בשרידות עד 24 שעות ולירידה בתוצאות הנוירולוגיות לאחר השחרור

31.08.2015, 10:03
אפינפרין, אדרנלין (מקור: ויקיפדיה)

איחור במתן מנת אדרנלין (adrenaline/epinephrine) ראשונה קשורה בירידה בשרידות בקרב מבוגרים שעברו דום לב, בבית חולים, שאינו ניתן לטיפול על ידי שוק חשמלי. לא ברור אם הקשר הזה נכון גם כאשר מדובר בדום לב בילדים.

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם זמן המתן של מנת אדרנלין ראשונה קשורה בתוצאות דום לב, המתרחש בבית החולים, בילדים.

החוקרים ביצעו ניתוח של נתונים ממאגר נתוני ההחייאה של Get With the Guidelines. החוקרים כללו מטופלים ממחלקות ילדים (גיל 18 ומטה) שעברו דום לב בבית החולים, עם קצב לב שלא היה ניתן לטיפול על ידי שוק חשמלי, ושקיבלו לפחות מנה אחת של אדרנלין.

בסך הכל, 1,558 מטופלים (גיל חציון 9 חודשים [טווח בין רבעוני: 13 ימים עד 5 שנים]) נכללו בקבוצת הנבדקים הסופית. הזמן עד לקבלת האדרנלין הוגדר כזמן, בדקות, מהזיהוי הראשון של אובדן דופק ועד קבלת מנת האדרנלין הראשונה. התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה שרידות עד שחרור מבית החולים.

תוצאות משניות כללו חזרה לדופק ספונטני (return of spontaneous circulation - ROSC), שרידות לאחר 24 שעות, ותוצאות נוירולוגיות. תוצאה נוירולוגית טובה הוגדרה כציון בין 1 ל-2 במדד Pediatric Cerebral Performance Category scale.

בקרב 1,558 המטופלים, 487 (31.3%) שרדו עד שחרור מבית החולים. זמן החציון עד מתן מנת אדרנלין ראשונה היה דקה אחת (טווח בין רבעוני: 4-1; טווח: 20-0; ממוצע [סטיית תקן]: 2.6 [3.4] דקות). זמן ארוך יותר עד מתן אדרנלין היה קשור בסיכון נמוך יותר לשרידות עד שחרור מבית החולים באנליזה מרובת משתנים (יחס סיכון [Risk Ratio] מתוקנן למשתנים רבים לעיכוב של דקה, 0.95 [רווח סמך 95%: 0.98-0.93]).

זמן ארוך יותר עד מתן אדרנלין נמצא גם קשור לירידה בסיכון ל-ROSC (יחס סיכון מתוקנן למשתנים רבים לעיכוב של דקה אחת, 0.97 [רווח סמך 95%: 0.99-0.96]), ירידה בסיכון לשרידות לאחר 24 שעות (יחס סיכון מתוקנן למשתנים רבים לעיכוב של דקה אחת, 0.97 [רווח סמך 95%: 0.99-0.95]), וירידה בסיכון לשרידות עם תוצאות נוירולוגיות טובות (יחס סיכון מתוקנן למשתנים רבים לעיכוב של דקה אחת, 0.95 [רווח סמך 95%: 0.99-0.91]).

מטופלים שקיבלו אדרנלין לאחר יותר מ-5 דקות (233/1558) בהשוואה לאלו שקיבלו אדרנלין תוך 5 דקות או פחות (1325/1558) היו בעלי סיכון נמוך יותר לשרידות עד שחרור מבית החולים (21.0% [49/233] לעומת 33.1% [438/1325]; יחס סיכון מתוקנן למשתנים רבים, 0.75 [רווח סמך 95%: 0.93-0.60]; p=0.01).

החוקרים מסכמים ,כי בקרב ילדים שעברו דום לב בבית החולים, שהיו עם קצב התחלתי שלא היה ניתן לטיפול על ידי שוק חשמלי, ושקיבלו אדרנלין, עיכוב של מנת האדרנלין היה קשור בירידה בסיכוי לשרידות עד לשחרור מבית החולים, בסיכוי להגעה לדופק ספונטני, בסיכוי לשרידות ל-24 שעות ובסיכוי לשרידות עד לשחרור מבית החולים עם תוצאות נוירולוגיות טובות.

מקור:
Andersen, L. W., Berg, K. M., Saindon, B. Z., & et al. (2015). TIme to epinephrine and survival after pediatric in-hospital cardiac arrest. JAMA, 314(8), 802-810. doi: 10.1001/jama.2015.9678

נושאים קשורים:  מתן אדרנלין,  דום לב בבית החולים,  ילדים,  קצב לב שאינו ניתן לטיפול על ידי שוק חשמלי,  תוצאות נוירולוגיות,  מחקרים
תגובות