דעות

הסיכוי הנמוך לשרוד דום לב בישראל

שינוי אחוזי הצלחת ההחייאה בישראל צריך להיות פרוייקט לאומי; בהשקעה פחותה יחסית לחינוך הציבור לבצע עיסויי חזה, ניתן יהיה להגיע לתוצאות טובות

ד"ר עקיבא אסתרסון
ד"ר עקיבא אסתרסון

ממחקר שפירסמו החודש החוקרים הישראלים גינזבורג, קרק וענב (1) בכתב העת Resuscitation, כתב העת המדעי החשוב בעולם בנושאי החייאה, עולה שאם לבכם יפסיק לפתע לפעום במרכז ירושלים סיכוייכם לשרוד עומדים על כ-6% בלבד. סיכוייכם לשרוד ללא נכות קשה נמוכים אף יותר ועומדים על כ-3% בלבד.

מחקר זה הוא הראשון מסוגו המבוצע בהיקף כזה בישראל, והוא שופך אור לראשונה על המצב העגום של ההחייאה בטרום בית החולים בישראל.

"אם לבכם יפסיק לפתע לפעום במרכז ירושלים סיכוייכם לשרוד עומדים על כ-6% בלבד"

אם, לעומת זאת, תלקו בדום הלב בזמן שתהיו בחופשה באיזור סיאטל שבארה"ב, סיכויי ההשרדות שלכם יעמדו על כ21% (2) - יותר מפי שלושה בישראל. יתרה מכך, אם בעודכם בסיאטל דום הלב שלכם יקרה בקרבת אנשים אחרים ("דום לב נצפה") ויהיה כתוצאה מפרפור חדרים (הפרעת הקצב היוצרת את מרבית מקרי דום הלב), הרי שסיכויי ההשרדות שלכם יאמירו ליותר מ-60%.

לפי ההערכות של ארגון הקרדיולוגים בישראל, כ-8000 אנשים מתים מדי שנה בארץ מדום לב פתאומי. ניתן להעריך, אם כן, שלפחות 1,200 מהם יכלו לשרוד לו היו חיים בסיאטל ולא בישראל. 1,200 איש כל שנה שיכלו להיות בין החיים לו היו זוכים לטיפול מיטבי.

לצורך השוואה, מתאונות דרכים מתים מדי שנה בישראל כ-300 איש בלבד.

מחקר יפני שהתפרסם ב-2010 בכתב העת NEJM הראה, שהגדלת כמות הדפיברילטורים האוטומטיים (AED) מ-0.11 דפיברילטורים לכל קמ"ר ל-0.97 לקמ"ר היתה קשורה בעליה בהשרדות של קרוב לפי 2 (מ-24.4% ל-41.6%) (3). גם האוסטרלים דיווחו לאחרונה (4), שהצליחו להעלות תוך עשור את השימוש בדפיברילטורים אוטומטים באיזור ויקטוריה פי 11, ושהשימוש בדפיברילטור אוטומטי ע"י עוברי אורח העלה את סיכויי ההשרדות של המטופלים ב-62%. מחקרים אחרים הראו שהשימוש בדפיברילטור אוטומטי ע"י עוברי אורח שיפר את ההשרדות של החולים פי 2 עד 3 (5-7).

לעומת זאת, בארץ, דפיברילטורים הם מחזה נדיר, והחוק ל"הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים" נחקק בישראל רק ב-2008 - יותר מעשור לאחר שחוקים שכאלה חוקקו בארצות הברית.

מאז שנחקק החוק חלפו כבר 6 שנים, ורק כעת, לקראת סוף 2014, נקבעו התקנות שיאפשרו להוציא את החוק החשוב הזה מהכוח אל הפועל. החוק קובע שכל מקום ציבורי, קניון, תחנה מרכזית, גן אירועים, מכון כושר וכו' (מעל לגודל מסוים) יחויב להציב דפיברילטור אוטומטי שיאפשר את הצלת חייו של עובר אורח הלוקה בדום לב פתאומי במקום.

התקנות מחייבות את בעלי המקומות הנ"ל לשלט את המכשירים, לתלות לידם הנחיות שימוש פשוטות, ולשלוח כל שנה למשרד הכלכלה תצהיר חתום על אחזקת המכשיר ועל ביצוע של בדיקות תקינות תקופתיות.

"ההתערבות החשובה ביותר לאחר שאדם מתמוטט מדום לב היא פשוט ביצוע עיסויי חזה ללא הפסקה"

החוק החדש הוא ללא ספק צעד מבורך בכיוון הנכון. אולם הימצאותם של דפיברלטורים אוטומטים במקומות הומי אדם הינו רק מרכיב אחד בבניית "שרשרת ההישרדות" בישראל. על פי הנתונים המוצגים במחקר שהוזכר לעיל, רק בכ-15% מהמקרים בישראל מבוצעת החייאה ע"י עוברי אורח לפני הגעת האמבולנס (בהשוואה ל33-45% במקומות אחרים בעולם - וליותר מ60% בסיאטל (2)).

חבל שדווקא בחברה שדוגלת באמרה "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא" אין מודעות לסייע לאדם המתמוטט לפתע ברחוב. כל דקה שעוברת בדום לב מבלי שמתבצעת החייאה בסיסית מורידה את סיכויי ההשרדות של החולה בכ-10%. ללא ביצוע החייאה בסיסית מיידית מרגע ההתמוטטות של החולה - יעילותו של הדפיברילטור פחותה משמעותית, וסיכויי ההשרדות של החולה יורדים בצורה דרסטית. למעשה, ההתערבות החשובה ביותר לאחר שאדם מתמוטט מדום לב היא פשוט ביצוע עיסויי חזה ללא הפסקה.

משאבים רבים מושקעים כל שנה באמבולנסים משוכללים, מחלקות טיפול נמרץ, תרופות ואמצעים חדשים - אולם כל אלו משפיעים על סיכויי ההשרדות של החולה באחוזים בודדים, לכל היותר.  בהשקעה פחותה יחסית, לחינוך הציבור לבצע עיסויי חזה, ניתן יהיה להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר. הנחייה מחייבת לכל מוקדי החירום לביצוע הדרכה טלפונית למתקשרים במקרה של דום לב, יחד עם העלאת המודעות בציבור לחשיבות של ביצוע עיסויי חזה ללא הפסקה בכל דום לב -- יוכלו להכפיל ולשלש את השרדותם של חולים עם דום לב בישראל.

שינוי אחוזי הצלחת ההחייאה בישראל צריך להיות פרוייקט לאומי. נדרשת התגייסות של משרד הבריאות, של גופי ההצלה, של אנשי מקצוע העוסקים בתחום ההחייאה בטרום בית החולים ובבית החולים, של עמותות חולים ושל גופים אחרים. זהו אתגר מורכב, אך חשוב. במקומות בעולם שבהם בוצעה השקעה בנושא זה עלו אחוזי ההחייאה בצורה דרמטית, וניצלו חייהם של אלפי אנשים בשנה.

ביבליוגרפיה:
1. Ginsberg GM, et al. Cost-utility analysis of treating out of hospital cardiac arrests in Jerusalem. Resuscitation (2014), http://dx.doi.org/10.1016/j.resuscitation.2014.10.024

2. Seattle & King County Division of Emergency Medical Services 2014 Annual Report to the King County Council. http://www.kingcounty.gov/healthservices/health/ems/reports.aspx

3. Kitamura T, et al. Nationwide public-access defibrillation in Japan. N Engl J Med. 2010 Mar 18;362(11):994-1004.

4. Lijovic, M. et al. Public access defibrillation—Results from the Victorian Ambulance Cardiac Arrest Registry. Resuscitation. 2014 Oct 17;85(12):1739-1744.

5. Capucci A, et al. Tripling survival from sudden cardiac arrest via early defibrillation without traditional education in cardiopulmonary resuscitation. Circulation. 2002 Aug 27;106(9):1065-70.

6. Hallstrom AP, et al. Public-access defibrillation and survival after out-of-hospital cardiac arrest. N Engl J Med. 2004 Aug 12;351(7):637-46.

7. Weisfeldt ML, et al. Survival after application of automatic external defibrillators before arrival of the emergency medical system: evaluation in the resuscitation outcomes consortium population of 21 million. J Am Coll Cardiol. 2010 Apr 20;55(16):1713-20.

נושאים קשורים:  דעות,  סיאטל,  עיסויי לב,  אמבולנס,  ירושלים,  דום לב,  החייאה,  דפיברילטור,  דיעה
תגובות
 
דר' אודי
09.12.2014, 12:32

חולה טוב הוא חולה מת
הרבה יותר חשוב לעמוד במדדים של הקופות ושל חיסוני השפעת.

09.09.2015, 17:42

הפתרון הינה יכולת להזעיק מישהו שיודע להחיות ושיגיע מיידית. הפליקציה כמו מוסקיטר אשר מזעיקה אנשים הנמצאים בקרבת המזעיק מביאה כיום בממוצע 3 אנשים תוך 3 דקות. על המדינה לעודד קורסי החייאה לאזרחים ופריסת דפיברילטורים בפריסה ארצית וזמינה.