מחקר חדש בחן את הקשר בין ריכוז ההמוגלובין לבין תוצאים נוירולוגים בחולים עם פגיעה מוחית איסכמית היפוקסית (HIBI) לאחר דום לב.

המחקר בוצע בתבנית חד-מרכזית, רטרוספקטיבית, תצפיתית, תוך שימוש במאגר המידע של חולי HIBI ונעשה בין מארס 2009 לדצמבר 2014. במחקר הוכללו כלל החולים שאושפזו במחלקת טיפול נמרץ לאחר דום לב בבית החולים או מחוצה לו.

התוצא העיקרי שנבדק היה מצב נוירולוגי שהוערך על ידי קטגוריית תפקוד צרברלי (CPC) בעת שחרור מבית החולים. נעשה שימוש במודל רגרסיה רב משתני כדי לבחון את הקשר בין ריכוז המוגלובין ממוצע ב-48 השעות ושבעת הימים הראשונים לאחר הפגיעה ו-CPC בעת שחרור. CPC=1-2 הוגדר כתוצא נוירולוגי חיובי ו-CPC=3-5 הוגדר כתוצא נוירולוגי שלילי.

בניתוח הנתונים הוכללו 118 חולים. חולים עם תוצאים נוירולוגים חיוביים נמצאו עם ריכוז המוגלובין ממוצע גבוה יותר לאחר שבעה ימים מאשר ריכוז ההמוגלובין בחולים עם תוצאים שליליים (115 גרם/ליטר לעומת 107 גרם/ליטר; p=0.05). מודל רגרסיה רב משתני המתקנן לגיל, זמן חזרה לאספקת דם ספונטנית ועירוי דם הדגים, שריכוז המוגלובין ממוצע נמוך ב-48 השעות הראשונות קשור בתוצאים שליליים (יחס סיכויים 0.69 לכל שינוי של 10 יחידות בריכוז המוגלובין, רווח בר-סמך 95%: 0.54-0.88, p<0.01).

אנליזה חוזרת של הנתונים תוך שימוש בריכוז המוגלובין ממוצע בשבעת הימים הראשונים הניבה תוצאות דומות עבור התוצאים השליליים (יחס סיכויים 0.75 לכל שינוי של 10 יחידות בריכוז המוגלובין, רווח בר-סמך 95%: 0.57-0.97, p=0.03).

מסקנת החוקרים היא, שריכוז המוגלובין נמוך ב-48 שעות ובשבעת הימים הראשונים לאחר HIBI קשורים בסיכון גבוה יותר לתוצאים נוירולוגים שלילים בעת שחרור מבית החולים. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש תוצאות אלו.

מקור:
Wormsbecker , J.H. et al. (2017) Resuscitation. 112, 11.