מחקר שנעשה במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה ב"מכון גרטנר" השווה בין הטיפול בפצועים במבצע "צוק איתן" שהתנהל בקיץ שעבר לעומת הפצועים במלחמת לבנון השנייה (2006).

בין היתר, העלה המחקר את המסקנות הבאות:

- שיעור החיילים הפצועים במלחמת לבנון השנייה היווה 74.3% מכלל הפצועים, בעוד שב"צוק איתן" 87% מן הפצועים היו חיילים;

- שיעור הפינויים המוסקים ב"צוק איתן" הגיע ל-50%, לעומת 37% במלחמת לבנון השנייה.

- ב"צוק איתן" היו יותר פצועים בדרגת חומרה קשה מאשר במלחמת לבנון השנייה.

- ב"צוק איתן" שיעור גבוה יותר של פצועים - כ-15% - אושפז ביחידות לטיפול נמרץ, לעומת 11.2% במלחמת 2006.

- הפינוי השניוני (העברה מבית חולים אחד למשנהו) ב"צוק איתן" עמד על 11% בלבד, לעומת 30% במלחמת לבנון השנייה, מה שמצביע על ויסות יעיל של הפצועים.

את המחקר הובילו פרופ' קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה יחד עם פרופ' ג'פרי קשוק ופרופ' יורם קלוגר. פרופ' פלג ציין, כי הנתונים מעידים על שיפור שחל בטיפול בפצועים הן ברמת השדה והן ברמת בית החולים.

הנתונים הוצגו אתמול (יום ב') בכנס בין-לאומי מקצועי שאירח המרכז הרפואי סורוקה, שעסק במודל "מערך מציל חיים" ובגישות חדשות לטיפולים מצילים חיים בימי לחימה ובשגרה (- New Frontiers In Integrated Life Saving Care Under Combat).

מימין: ד"ר מוטי קליין, פרופ' ג'ורג' גארסייה, פרופ' מאוריציו לין, דנה וייס (מנחת הכנס), ד"ר אהוד דודסון, ד"ר מיקי שרף וד"ר ג'ילברט סבג (צילום: המרכז הרפואי "סורוקה")

מימין: ד"ר מוטי קליין, פרופ' ג'ורג' גארסייה, פרופ' מאוריציו לין, דנה וייס (מנחת הכנס), ד"ר אהוד דודסון, ד"ר מיקי שרף וד"ר ג'ילברט סבג (צילום: המרכז הרפואי "סורוקה")

"הפרוטוקולים הרפואיים שבהם משתמשים כיום בבתי החולים הם למעשה תוצאה ישירה של הטיפול הרפואי שניתן במהלך עימותים צבאיים"

בכנס הופיעו מומחים מובילים מהארץ ומהעולם בתחום רפואת החירום, טראומה, כירורגיה כללית, טיפול נמרץ והרדמה וכן מקרב גורמי הרפואה בצבא ובגופי ההצלה.

בין השאר עסק הכנס בתפקידו של חיל הרפואה בשדה הקרב ובחלקו במתן מענה ראשוני לפצועים, בדרכי ההיערכות של בתי החולים לשעת חירום ובמצב לחימה, בניהול בית חולים תחת אש, ברצף הטיפולי וגם בסוגיות אתיות הנוגעות בטיפול הקליני בפצועים, בפעולותיהם של צוותים רב-תחומיים העובדים בו זמנית סביב חולה אחד וגם בסוגיות תקשורתיות תחת אש, בעיקר כפי שבאו לידי ביטוי בסיקור התקשורתי של מבצעי צה"ל "צוק איתן", "עופרת יצוקה" ומלחמת לבנון השנייה.

ד"ר אהוד דודסון, מנהל "סורוקה", אמר בכנס: "כמו בכל סבבי הלחימה בדרום, גם בקיץ האחרון עמד המרכז הרפואי בבאר-שבע בחזית הטיפול בפצועים. צוותי המערך מציל החיים בבית החולים קלטו את מרבית חיילי צה"ל שנפצעו במהלך המבצע, וב-50 ימי הלחימה טופלו בו 1,263 נפגעים: 777 חיילים ו-486 אזרחים, מתוכם 53 היו פצועים קשה.

"במנחת בית החולים נחתו יותר מ-60 מסוקים שפינו פצועים מרצועת עזה. בחדרי הניתוח התבצעו מאות ניתוחים לנפגעי המבצע בידי כירורגים במקצועות השונים. חדר הטראומה, חדרי המיון, חדרי הניתוח, מערך הדימות, ומחלקות האשפוז עבדו סביב השעון ונתנו מענה מידי לכל פצוע. התגייסות מרשימה של כל צוותי בית החולים, שיתוף הפעולה והרצף הטיפולי עם הצוותים הרפואיים הצבאיים שטיפלו בחיילים עוד בשטח, אפשרו טיפול מיטבי בנפגעים".

אחד מאורחי הכנס היה פרופ' מאוריציו לין, מומחה בכירורגיה כללית ובטראומה מ"מרכז ריידר" לטראומה באוניברסיטת מיאמי בארה"ב. פרופ' לין הסביר, כי "עם התפתחותם של צבאות מסודרים וייצור כלי לחימה מתקדמים, נוצרו גם מערכות טיפול ופינוי נפגעים, נדרשה התמקצעות גבוהה של אנשי רפואת השדה (חובשים) ונולד הצורך במתקנים רפואיים ניידים בשדה הקרב".

לדבריו, "הפיתוחים העיקריים ברפואה הצבאית נראו במלחמות המאה הקודמת - מלחמות העולם הראשונה והשנייה, מלחמות קוריאה, וייטנאם ומלחמות יום כיפור ולבנון. הן היו למעשה בגדר 'שדות ניסוי' חשובים לאסטרטגיות חדשות ברפואה הצבאית שהותאמו אחר כך כמעט במלואן למערכות האזרחיות".

"פינוי רפואי מוטס", הוסיף עוד פרופ' לין, "וגם השימוש בחוסמי עורקים, הפעלת בנקי דם, טיפול בזיהומים כירורגיים ובאי ספיקה נשימתית אחרי דימום מסיבי, פיתוח טכניקות חדישות בכירורגית כלי הדם, כירורגיה פלסטית, כוויות ורפואה שיקומית - הם כמה מהדוגמאות העיקריות להשפעה העצומה של הרפואה הצבאית על הטיפול המודרני בטראומה. אפשר לומר שהפרוטוקולים הרפואיים שבהם משתמשים כיום בבתי החולים הם למעשה תוצאה ישירה של הטיפול הרפואי שניתן במהלך עימותים צבאיים לאורך השנים".

בכנס השתתף גם פרופ' ג'ורג' גארסייה, קולונל במילואים בחיל הרפואה של הצבא האמריקאי ומנהל המכון לחינוך ואימון רפואי בנושא הטראומה בביה"ס לרפואה ע"ש מילר באוניברסיטת מיאמי. פרופ' גארסייה שירת כרופא כירורג בזירות לחימה במזרח התיכון במסגרת צבא ארה"ב. הוא תיאר בכנס את הגישה שהוא מוביל, לגבי טיפול מיידי הניתן לנפגעים בשדה הקרב. לפי הגישה, צוותים קדמיים של כירורגים אמורים לתת את הטיפול המיידי בפצועים הקריטיים, הכי קרוב לשדה הקרב והכי קרוב שאפשר לרגע הפציעה.

בכנס השתתפו גם תת-אלוף סימה ועקנין, הצנזורית הראשית; תת-אלוף מוטי אלמוז, דובר צה"ל והעיתונאית דנה וייס, שנטלו חלק בפאנל בנושא תקשורת בעת לחימה.